אליהו רבא על משנה כלים ח׳:י׳

« אליהו רבא על משנה כלים ח׳:ט׳ אליהו רבא על משנה כלים ח׳:י״א »

10 מַגַּע טְמֵא מֵת, שֶׁהָיוּ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין לְתוֹךְ פִּיו, הִכְנִיס רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר טָהוֹר, טִמְּאוּהוּ. וְטָהוֹר שֶׁהָיוּ אֳכָלִין וּמַשְׁקִין לְתוֹךְ פִּיו וְהִכְנִיס רֹאשׁוֹ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר טָמֵא, נִטְמָאוּ. הָיָה אוֹכֵל דְּבֵלָה בְיָדַיִם מְסֹאָבוֹת, הִכְנִיס יָדוֹ לְתוֹךְ פִּיו לִטֹּל אֶת הַצְּרוֹר, רַבִּי מֵאִיר מְטַמֵּא, רַבִּי יְהוּדָה מְטַהֵר. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם הָפַךְ, טָמֵא. אִם לֹא הָפַךְ, טָהוֹר. הָיָה פֻנְדְּיוֹן לְתוֹךְ פִּיו, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, אִם לִצְמָאוֹ, טָמֵא:

פירוש אליהו רבא על משנה כלים ח׳:י׳

10 אוכלין. כדי נסבא דאוכלין לא מטמאי התנור ומשום סיפא קתני לה דכלי מטמא אוכלין. ובהך מתני' הדר אהא דלעיל דקתני תרנגול שבלע דבלוע לעולם מציל אפילו על הטומאה מלטמא והדר קתני בית שאור דצמיד פתיל אינו מציל אלא על הטהרה מליטמא ואינו מציל על הטומאה מלטמא. קתני דבפה לעולם אינו מציל לא על הטומאה ולא על הטהרה דבפה לאו בלוע הוא ולאו צ"פ הוא כדתניא בתוספתא אלא איידי דקתני בבית שאור ואם יש שם פותח טפח דקאי נמי אשרץ קתני נמי השרץ שנמצא בעין של תנור ואיידי דקתני ר' יוסי אומר מכנגד שפיתת הקדרה קתני נמי כור שיש בו בית שפיתה והדר למאי דסליק מיניה מעיקרא וקתני מגע טמא מת דלא מציל בפה. תניא בתוספתא כל בעלי חיים מצילין בפיהם חוץ מן האדם כיצד טהור שהיו אוכלין ומשקין בתוך פיו והכניס ראשו לאויר התנור טמא נטמאו כו' כלומר כל בעלי חיים מצילין בפיהם משום בלוע חוץ מן האדם דלא חשיב בלוע אלא במעיו:

11 היה אוכל דבלה וכו'. ה"ג ר"מ מטהר ורבי יוסי מטמא רבי יהודה אומר אם הפך טמא כו' ור' יוסי לא בעי הפוך כדקתני סיפא בפונדיון ר' יוסי אומר אם לצמאו טמא ואע"ג דלא הפיך לה:

« אליהו רבא על משנה כלים ח׳:ט׳ אליהו רבא על משנה כלים ח׳:י״א »